אסון שהתרחש בליל ה־4 בפברואר 1997, כח בשבט ה תשנ"ז, כאשר שני מסוקי יסעור של צה"ל התנגשו זה בזה בשמי צפון הארץ, בעת שהובילו לוחמים מחטיבת הנח"ל ומיחידות נוספות לדרום לבנון.

אחד המסוקים התרסק בחצר של מבנה ששימש כצימר לנופשים במושב שאר ישוב, ואילו השני התרסק בשדה פתוח ליד קיבוץ דפנה. לא היו נפגעים על הקרקע.
 
באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים. שמונה מתוכם היו אנשי הצוות שהטיסו את המסוקים.

האירוע זיעזע את המדינה; ממשלת ישראל הכריזה על יום אבל לאומי. שר הביטחון, יצחק מרדכי, מינה ועדת חקירה בראשות מפקד חיל האוויר לשעבר, דוד עברי על מנת לחקור את נסיבות התאונה.
 
ב־17 באפריל 1997 פורסמו מסקנות הועדה, שכללו מסקנות מבצעיות ומסקנות אישיות כנגד בכירים בטייסת היסעורים, כנגד קצין המבצעים של פיקוד הצפון וכנגד מפקד בסיס חיל האוויר תל נוף,
בסיסה של טייסת היסעורים. כמו כן המליצה הוועדה על שינוי מבני בחיל האוויר, במסגרתו ימונה קצין בדרגת תא"ל כמפקד מערך המסוקים בחיל האוויר (להק אוויר למסוקים).
מסקנות הועדה השאירו כתעלומה את סיבת ההתרסקות. בדו"ח הוועדה נכתב: "האירועים בשניות האחרונות לקראת ההתנגשות יישארו תעלומה". עם זאת, ההערכה היא שסיבת התאונה הייתה
אי הקפדה על כללי הבטיחות בטיסה.
 
לאחר פירסום מסקנות הועדה יצאה קבוצה של משפחות שכולות כנגד צה"ל, בטענות של קיפוח ואי מיצוי החקירה.
 
אסון המסוקים הוא תאונת המסוקים הקטלנית ביותר בתולדות התעופה בעולם. תאונת המסוקים שהחזיקה בשיא העגום לפני אסון המסוקים התרחשה אף היא בישראל: זהו אסון הנ"ד,
בו נהרגו 54 חיילים ב־10 במאי 1977.
 
בבית ליד הוקמה אנדרטה לזכר ההרוגים באסון המסוקים מחטיבת הנח"ל. עד לתחילת 2006, לא הוקמה אנדרטה במקום התאונה.

ב-2001 נענה בג"ץ לבקשת משפחות הנופלים, וחייב את משרד הביטחון לשנות את הכיתוב על מצבות הנופלים מהנוסח "נהרג בתאונת המסוקים בשאר יישוב" לנוסח "נהרג באסון המסוקים,
בדרך לפעילות מבצעית בלבנון".

אסון המסוקים הגביר את הלחץ הציבורי לפינוי כוחות צה"ל מרצועת הביטחון שבדרום לבנון - פינוי שהתבצע לבסוף, בחודש מאי 2000.